נושאים מרכזיים: המשך התפרעויות בגבול הרצועה, מהלך ציני של חמא"ס בבית ספרו של הצעיר ההרוג, ערוץ "אלקודס" במצוקה תקציבית, התנגדות וחשש פלסטיני מתוצאות וועידת ורשה, חוסר משילות בשכונת בלאטה בשכם
מאמר אורח מאת יעקב סבג
15.2.2019
גם בחלוף שבוע, עודנו תחת הרושם של הרצח הנורא של הנערה אורי אנסבכר ע"י מפלצת מחברון, עיר שהוציאה מתוכה לא מעט שנאה ורצח. כוחות הבטחון לכדו את המפלצת בתוך פחות מיממה במסגד באלבירה, תוך שהם נתקלים בהתנגדות אלימה מצד מאות, מתפרעים בגזרה, ביטוי נוסף לעוצמת השנאה המפעפעת מתחת לפני השטח, ומדגישה עוד יותר את גודל ההישג של יכולת האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון לנהל חיי שגרה. חשוב להבין שזה לא מובן מאליו, ופועל יוצא של עשיה בלתי פוסקת של כוחות הבטחון, שמצליחים לאפשר מציאות זו.
עם זאת, מגבלות מדיניות ומשפט מונעות את מה שצריך היה להיעשות מזמן, וזה טיפול שורש בבעיה, וחידוש כח ההרתעה, ע"י ענישת משפחות המחבלים, ועצירת ההסתה הבלתי פוסקת שלהם. דוגמא להסתה ניתן לראות בין היתר בהתבטאות של אבו מאזן בשיחת טלפון עם נכבדים מחברון, במהלכה קרא: "ארורים המתנחלים".
יצויין שדברי אבו מאזן באו לאחר הפגנה של אנשי הישוב היהודי בחברון בעקבות רצח אורי אנסבכר, הפגנה שהוצגה בתקשורת הפלסטינית כ"התנכלות המתנחלים, לאוכלוסיה השלווה של חברון". בהקשר זה, גם התקיימה הפגנה של תושבי חברון, במחאה על אי חידוש המנדט של כח המשקיפים הבינ"ל TIPH.
לצד זאת, טוענים הפלסטינים לעוד שורה של התנכלויות מצד המתנחלים, דוגמת ריסוס כתובות על רכבים בכפר אסכאכא שבגזרת סלפית, יידוי אבנים ליד יצהר, ותקיפת רועה צאן בצפון הבקעה.
כמובן שגם ברצועת עזה נמשכת האלימות, וביום שישי האחרון נהרגו שני מתפרעים פלסטינים ע"י הגדר. בחמא"ס כהרגלם ממשיכים בניצול הציני של המוות, ומכניסים את גופת אחד ההרוגים לבית ספר, ולעיני צלמים מביאים ילדים קטנים ל"טקס נישוק הגופה", צעד שאפילו במונחים עזתיים נתפס כ"צעד רחוק מדי", בניצול ציני של המוות.
בהמשך השבוע הכריזו אנשי החמא"ס על חזרתן לפעולה של יחידות ההטרדה הליליות, מהלך שמשמעותו המעשית ביטול הרגיעה, והתרסה כנגד המשטר המצרי, שדורש מהחמא"ס לשמור על הרגיעה ולחתור לפיוס מול הרש"פ. כן חידשו בחמא"ס את שיגור בלוני הנפץ, ואת המשט הימי לכיוון ישראל. אנשי החמא"ס גם מאיימים לפגוע בחיילי צה"ל ועובדי המכשול ליד הגדר, וביצעו לעברם ירי צליפה וירי מרגמות, כך שנראה שבחמא"ס מתכוונים לחתור למתיחת החבל, בנסיון לסחוט ויתורים נוספים מישראל ומצרים.
עם קשר, או ללא קשר, השחילו חיילים מצרים רימוני גז לעבר מנהרת הברחה בחפירה בגזרת רפיח, בה שהו תשעה פועלי חפירה. אנשי החמא"ס חילצו את הלכודים, אבל שניים מהם נהרגו במהלך החילוץ, מה שעורר זעם רב כלפי המצרים ברצועה.
בד בבד, יצאו משלחות מטעם פת"ח, חמא"ס וגא"פ לרוסיה לשיחו בנושא אפשרויות פיוס פנים – פלסטיני. אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של החמא"ס לא חבר למשלחת, בניגוד לפרסומים מוקדמים, אך סגנו צאלח עארורי, ועמיתו מוסא אבו מרזוק כן הגיעו למוסקבה.
ובתוך כך, ערוץ הטלויזיה "אלקדס" המזוהה עם החמא"ס, ומשדר מלבנון הודיע לעובדי משרדיו בלבנון והרצועה על השעיית עבודתם בשל מצוקה כלכלית. בשלב זה, התחנה ממשיכה לשדר ומחכה לסיוע כספי, בדומה למה שהתרחש לפני כחודשיים בתחנת אלאקצא, שסגירתה בוטלה ברגע האחרון. מכל מקום, המהלך מצביע על מצוקה כלכלית בחמא"ס.
בפת"ח נמשכת המתיחות הפנימית, כאשר על רקע מתיחות בין אחמד חלס, מזכיר הפת"ח ברצועה לאבו מאזן, החליט אבו מאזן על הקמת ועדה לניהול פעילות הארגון ברצועה, וביטול "שלטון היחיד" של חלס באזור. חילס הוזמן להצטרף לועדה, אך סירב.
במישור המדיני בולט ההתנגדות מכל קצוות הקשת הפלסטינית ל"ועידת ורשה" שמכנסים האמריקאים, במטרה לקדם מהלכים לבלימת ההתפשטות האיראנית במזה"ת. הפלסטינים טוענים שמדובר במהלך הכנה לקידום מה שמכונה "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ.
ובתחום הפנים: בחברון נכשל נסיון לעקור מכונת כספומט. העבריינים נמלטו וגרמו נזק לא מבוטל במקום. במקביל התקיים בחברון טקס "עטוה", מעין שביתת נשק, בעקבות רצח צעיר ממשפחת נתשה. במסגרת זו, שילמה משפחת הרוצח למשפחת הנרצח סכום של 40 אלף דינאר, הודיעה על "התרת דמו" של הרוצח, הנמצא בכלא הרש"פ, סגירת העסק המשפחתי, יציאת אחיו של הרוצח מחוץ למחוז, ואיסור מעבר של אבי הרוצח ברחוב "אלסלאם" בעיר. נראה שהפלסטינים מבינים שלא ניתן להימנע מענישה של משפחת הרוצח, ולא רק של הרוצח עצמו.
ובמחנה הפליטים בלאטה בשכם, נהרג עבריין לאחר קרב יריות עם מנגנוני הבטחון שביקשו לעצרו. בביתו נתגלו כמויות גדולות של נשק וסמים.
ועוד בשכם- העיריה המקומית מכריזה על יציאה למכרז להקמת מנהרה ראשונה מסוגה להולכי רגל. לאחר ההודעה לגלגו על כך רבים, ואמרו שהקסבה בשכם מלאה במנהרות.
לסקירות קודמות:
יעקב סבג הוא יליד מושב תקומה בנגב הצפוני, בן לעמוס אליהו סבג הי"ד, מראשוני הנופלים של צה"ל במלחמת ההתשה, שנהרג בקרב בסיני בל' סיון התשכ"ז, ולרוזה, סייעת בגן. בוגר תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטה העברית (1984), במסגרת העתודה האקדמית. מר סבג שירת במשך 25 שנה בצה"ל בתחום הערבי בדגש על הגזרה הפלסטינית, לאחר השחרור משמש במילואים בתפקיד יועץ לענייני פלסטינים ביחידת הממשל של פיקוד מרכז. לאחרונה הוציא את ספרו "זכרונות אבו יוסף" בהוצאת סלע מאיר.
