מה אתם? ספרדים או מקסיקנים? סוגיית הזהות הערבית חוזרת לכותרות

רוני שלום הרצאות

רוני שלום הוא מנהל ביה"ס חיכמה ללימודי ערבית ומזרח תיכון, יועץ, חוקר ומרצה בתחומי השפה הערבית ותרבויות המזרח התיכון.

שיתוף בפייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם
דואר אלקטרוני
הדפסה

בשנת 1933 כתב האינטלקטואל המצרי טה חוסיין (1889 – 1973) בעיתון "כוכב אלשרק" את המשפט הבא:

"המצרים היו נתונים לרדיפות וגלים של התנכלויות ושנאה מידי הפרסים והיוונים והערבים והטורקים והצרפתים"

מאחורי המילים הללו, עמד נרטיב אשר דן בשאלת הזהות המצרית ואשר ראה בה כזהות מובחנת ועומדת בפני עצמה. חוסיין דן בשאלה האם הזהות המצרית קרובה יותר לזהות הערבית (הכוונה: חצי האי ערב) או לזהות היוונית – אירופית ודעתו הייתה נחרצת: התרבות המצרית קרובה יותר לתרבות היוונית – אירופית.

הקורא מילים אלו כיום ודאי יתהה: מדוע דוברי הערבית במדינה "הערבית" הגדולה ביותר (ולא רק הם) נזקקו  בכלל לשאלה שכזו? האם זו בכלל שאלה?

 

עתידה של התרבות במצרים טה חוסיין
טה חוסיין, עתידה של התרבות במצרים (1938)

המילים האלה פתחו בשעתו פתח לדיון נפיץ מאין כמוהו אשר נמשך עד עצם היום הזה ומרכזו הוא שאלת זהותם של העמים השונים בשטחיה של האימפריה העות'מאנית לשעבר לאחר התפרקותה.

עד לשלהי ימיה של האימפריה העות'מאנית וטרם עידן מדינות הלאום הערביות, ההבחנה בין הנתינים הייתה על בסיס ה"מילת" (העדה הדתית) אליה הוא השתייך ואילו המילה "ערבי" במידה ונעשה בה שימוש, הייתה בעיקר כמילת קוד אשר מטרתה להבחין בין הנתינים דוברי הלהגים הערביים השונים לבין השליטים הזרים דוברי הטורקית. 

מפת האימפריה העות'מאנית בשיאה

הדיון בנושא הזה אמנם הוכרע בשעתו ע"י חסידי הלאומיות הערבית ובמיוחד עבד אלרחמן חסן עזאם (1893 – 1976), לימים מזכירה הראשון של "הליגה הערבית", אך לא הוכנע לחלוטין: המצרים אמנם מדברים ערבית, אבל כיצד יוכלו להסביר את הקשר בין התרבות הערבית אשר מקורה בחצי האי ערב לתרבות המקומית ההיסטורית הפרעונית – יוונית? ואיך יסבירו את עובדת היותם מדברים שפה זרה (ערבית) שאיננה שפתה הקדומה של מצרים ואף לא פיתוח שלה?

 

"אני מצרי שמדבר ערבית, השפה היא לא זהות, אם כך הוא הדבר, מדוע 5 מדינות אפריקאיות לא נחשבות צרפתיות? ולמה האמריקאים לא מכנים עצמם אנגלים? הרומאים שלטו במצרים זמן ארוך יותר מהערבים..."

ד"ר וסים אלסיסי, חוקר מצרים הקדומה

 

בהינתן העובדה כי רובם המוחץ של הערבים כיום הם מוסלמים, ספרי הלימוד בבתיה"ס בכל המדינות דוברות הערבית קושרות בין הזהות הערבית לזהות האסלאמית בצורה עמוקה. טענות נפוצות שמועלות בהקשר הזה הן:

– הדם הערבי והדם המצרי התערבבו בצורה מוחלטת כך שרובו של ה-DNA המצרי היום הוא למעשה ערבי

– תהליך ההסתערבות וההתאסלמות של העמים הכבושים היה על פי דרישת ובקשת האוכלוסייה
– הערבים הגיעו למדינות המזה"ת בדרכי שלום בלבד, הוציאו את העמים הנכבשים מ"החשיכה אל האור", חילצו אותם מהאימפריאליזם הרומאי האכזרי והעניקו להם דת אמת ורחמים לאחר שחלקם היו עובדי אלילים והתנהגו בצורה ברברית ופרימיטיבית
– השלטונות הערביים – מוסלמים סיפקו יציבות, ביטחון וסדר פנימי באזורים הנכבשים

 

הו ארצי, חיי חופשייה, והיי בטוחה על אף האויבים...ארצי, ארצי, ארצי... לך אהבתי ולבי....אצילים הם בנייך, נאמנים, שולטים במושכות...

מתוך ההמנון המצרי "בילאדי בילאדי"

הרעיונות וההצדקות הללו די דומים לרעיונות שהציגו ישויות אימפריאליסטיות אחרות שהתקיימו בעולם (הבריטים, הצרפתים או הספרדים) אולם הערבים מעולם לא נדרשו להתמודד עם ביקורת משמעותית עימה התמודדו אימפריות אחרות.

מבפנים, נתפסה בגידה בזהות הערבית כבגידה החמורה ביותר – בגידה בדת האסלאם, ואילו מבחוץ מזוהה הערביות בד"כ כקורבן מוחלש של כוחות אימפריאליסטים ולא ההיפך וזאת למרות שזו הייתה אחראית לתהליך מחיקתן המוחלט כמעט של כל תרבויות הלבנט וצפון אפריקה כאשר יוצאי הדופן היחידים במקרה זה הם הכורדים והברברים (אמזיר'ים) אשר רואים ומזהים עצמם עד היום כקורבנות האימפריאליזם והכיבוש הערבי. 

"כאשר איראן נכבשה ע"י האסלאם היא נשארה פרסית, למה מצרים לא יכולה להישאר מוסלמית וללא הזהות הערבית?.....השפה המקורית שלנו לא השתנתה, היא נמחקה בכוח"

הסופרת המצרית פאטמה נאעות

"למה שלא תלך ללמוד קצת היסטוריה ערבית? היסטוריה ערבית? שיקוללו הערבים! ...למה אתה מדבר ככה? אתה ערבי בעצמך. אני? אני לבנוני..פיניקי!"

מתוך הסרט "מערב ביירות" (לבנון, 1998)

תפיסת הזהות במצרים קשורה ישירות בנסיבות כניסת הערביות והאסלאם לחבל ארץ זה, במידה וכיבוש הארץ נתפס בציבור כתהליך חיובי הרי שזה מקל על אימוצה של זהות ערבית, אך מה במידה וכיבוש הארץ נעשה למטרות התפשטות ותו לא? מה יעשה אדם שיגלה כי בניגוד לטורקים, לפרסים ולאחרים אשר קיבלו עליהם את האסלאם אך שמרו על שפתם וזהותם האתנית, הרי שהוא הופשט משפתו ותרבותו עד כי אימץ את זהות הכובש שלו בצורה מוחלטת? 

 

"להתנצל על הכיבושים האסלאמיים"

בחודש ספטמבר שעבר, פרסם איש דת מצרי ממחוז א-דקהליה (צפון מצרים) בשם נשאת זארע מאמר תחת הכותרת "הכיבושים הפוליטיים" ובו טען כי מה שמכונה בהיסטוריה האסלאמית והערבית בשם "הכיבושים האסלאמיים" (אלפתוחאת) אלו כיבושים "פוליטיים" ולא אסלאמיים (כלומר כאלו שנעשו על פי מצוות הדת), כן טען האחרון כי הייחוס שלהם לאסלאם  מהווה פגיעה בדת.


חשוב לציין כי בערבית יש הבחנה בין מספר מונחים: غزو "ר'זו" אשר משמעותו "פשיטה", فتح "פתח" אשר משמעותו "כיבוש או מלחמה למען האל" ו-احتلال אחתלאל אשר משמעותו "כיבוש שלילי / זר".

"אין באסלאם ג'יהאד למטרות התקפיות, כלומר שאני אקח צבא ואלך לכבוש שטחים של מדינות אחרות...הנביא היה איש של שלום ומטרתו היחידה הייתה להגן על אלמדינה​....ג'יהאד א-טלב (כיבוש התקפי של ארצות לא עויינות) אינו מצווה או הוראה אסלאמית אלא שימוש מוטעה בדת למטרות פוליטיות"

בדבריו אמר זארע כי "הקוראן הבהיר מפורשת כי המצב הרגיל והנהוג הוא מצב השלום, ואילו המלחמה היא המצב יוצא הדופן והוא בבחינת הגנה עצמית בלבד. לצורך כך הסתייע בשני הפסוקים הבאים (תרגום חופשי): 

– "הילחמו למען האל באלו שנלחמים בכם ואל תהיו תוקפניים כלפי אחרים שהרי האל לא אוהב את התוקפנים" (סורת אלבקרה, פסוק 190)
– "אלו אשר הותקפו על ידי אחרים, ניתנת להם הרשות להתקיף בחזרה שהרי נעשה להם עוול והאל יכול לעזרם" (סורת אלחג', פסוק 39) 

 

הוא הוסיף במאמר אחר  "הכיבושים הינם נגד ההלכה האסלאמית, אלו פשיטות פוליטיות אשר הדת איננה מצווה עליהם, במהלך פשיטות אלה התחוללו מעשי שוד, גזל אוצרותיהן של הארצות הנכבשות, ושבי של נשותיהן.

 

 

ראו למשל, כך הוא אומר, כיצד ארגון המדינה האסלאמית יישמו מילה במילה את דבריהם של המלומדים המוסלמים, כאשר כבשו את הכפרים האיזידים, הרגו 700 גברים בכפר אחד ושבו את הנשים במחנותיהם: האישה היפה במחיר אחד והפחות יפה במחיר אחר והגדולה והזקנה למוות.

 

כפי שאנו מבקרים את מסעות הצלב, ואומרים שאין להם קשר לנצרות עצמה, כך אנו מבקרים את הכיבושים הללו ואומרים שהם אינם מיסודות האסלאם ומצוותיו, אדוננו עלי בן אבי טאלב עצר אותם ולא המשיך אותם. מעשיהם של הצחאבה, חבריו של הנביא, הם מעשי אדם: הם יכולים לגם לטעות, זה לא מוריד ממעמדם...ההוכחה לכך היא העובדה הפשוטה שהם נחלקו בינם לבין עצמם.....כל מי שמסכים לדבר הזה אין לו מה להתלונן כאשר מדינה אחרת תעשה את אותו הדבר נגד המדינה שלו ונגד נשותיו

הנה עוד התבטאות של השיח' אשר קוממה עליו רבים אחרים, והפעם יציאתו כנגד מנהג "מילת הנשים" במצרים: "זהו מנהג אפריקאי שנכנס למצרים לפני האסלאם…אין לו קשר בלאסלאם…כל החדית'ים המדברים בשבח מילת הנשים הם חדית'ים במעמד נמוך "חלשים" שאין להסתמך עליהם….הנביא עצמו לא מל את בנותיו ולא את קרובות משפחתו" 

קבלת עדכונים על מאמרים חדשים באמצעות הדוא"ל

בתגובה לדברים האלו, החליטו הרשויות הדתיות במצרים "האווקאף" להוריד אותו למעמד של חוקר בלבד תוך שהם מונעים ממנו לעלות לעמדת הדרשן במסגד או להמשיך ולתת שיעורי דת. 

 

בעקבות העונשים שהוטלו עליו חלק מהמגיבים ברשתות החברתיות כינו אותו בתואר איש הדת "המשכיל". משפיענים מובילים אף אמרו כי "הדבר הגרוע ביותר שהפיקה המסורת האסלאמית הוא המונח "פתוחאת" (כיבושים למען האל)…"הדברים שלו הגיוניים ורציונליים והולכים יד ביד עם הקוראן"…" היחס אליו זכה נשאת לא דומה ליחס אליו זכה השיח'  עבד אללה רושדי אשר האשים את הנוצרים בכפירה..הוא לעומתו זכה לקבל במה בכל תחנות הטלוויזיה"

 

מהו למעשה ההבדל בין האימפריאליזם הספרדי או הפורטוגלי במסגרתו העמים הכבושים בדרום אמריקה ובמקומות נוספים אימצו את השפה (ספרדית / פורטוגזית) והדת (נצרות) של הכוח הכובש לבין האימפריאליזם הערבי המוסלמי במסגרתו עמי המזרח התיכון השונים קיבלו עליהם את דת האסלאם והשפה הערבית?
או כמו שטוען האימאם המצרי נשאת זארע, כיצד אפשר לבקר את מסעות הצלב הנוצריים מצד ומאידך לקבל את מסעות הצלב האסלאמיים?

 

משאל רחוב במקסיקו: " מה דעתך על הספרדים?"

ולסיום הדיון הנוכחי בענייני זהות, גל בדיקות ה-DNA לא פסח גם על העולם הערבי….האזינו לתוצאות, מופתעים?

ומה עם טה חוסיין מתחילת המאמר? הוא זכה לאחר מותו לתואר דיקן הספרות "הערבית".

עם מי תרצו לשתף את המאמר?

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בווטסאפ
שתפו בטלגרם
שתפו בדואר האלקטרוני
הדפיסו